כנסיית הקבר היא ללא ספק אחת מאבני היסוד של ירושלים והאתר הקדוש ביותר לנצרות בעולם כולו. מדי שנה פוקדים אותה מיליוני מאמינים ומטיילים המבקשים לחוות מקרוב את המקום שבו, לפי המסורת הנוצרית, נצלב, נקבר וקם לתחייה ישו. המבנה העתיק והמרשים משלב היסטוריה, אדריכלות, אמנות ומסתורין באופן שאין דומה לו. הביקור בכנסייה הוא חוויה עוצמתית, גם עבור מי שאינם נוצרים, המאפשרת הצצה נדירה אל לב ליבה של האמונה הנוצרית ואל ההיסטוריה המרתקת של ירושלים. בואו נצא יחד למסע אל אחד האתרים המרגשים ביותר בעיר העתיקה.
היסטוריה ומשמעות דתית
כנסיית הקבר ניצבת על מקום שזוהה עוד במאה הרביעית לספירה כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו. המקום, שבו שכנה מחצבה ובית קברות בתקופה הרומית, היה כנראה מחוץ לחומות העיר בימיו של ישו – עובדה התואמת את הכתוב בברית החדשה, לפיו הצליבה התרחשה מחוץ לעיר.
כאשר הקיסר הרומי קונסטנטינוס התנצר במאה הרביעית, אמו הלנה יצאה למסע לארץ הקודש לאתר את המקומות הקדושים לנצרות. לפי המסורת, היא זיהתה את מקום הצליבה והקבר, וקונסטנטינוס ציווה לבנות במקום כנסייה מפוארת שנחנכה בשנת 335 לספירה.
לאורך ההיסטוריה, הכנסייה נהרסה, נבנתה מחדש ושופצה פעמים רבות. בשנת 1009 נהרסה כמעט כליל בפקודת הח'ליף הפאטימי אל-חאכם, ובמאה ה-12 נבנתה מחדש בידי הצלבנים במתכונת דומה לזו הקיימת כיום. במאה ה-19 נערכו בה שיפוצים נרחבים, ולאחר רעידת האדמה של 1927 חוזקה הכנסייה שוב.
אחד המאפיינים הייחודיים של כנסיית הקבר הוא השליטה המשותפת של כמה כנסיות נוצריות במקום: הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, הכנסייה הקתולית (באמצעות המסדר הפרנציסקני), הכנסייה הארמנית, והכנסיות הקופטית, האתיופית והסורית. חלוקה זו, המכונה "הסטטוס קוו", נקבעה בתקופה העות'מאנית ונשמרת מאז בקפדנות, לעיתים תוך מתחים וחיכוכים.
מה לראות בכנסייה?
קבר ישו (האדיקולה)
במרכז הרוטונדה, החלל המעגלי של הכנסייה, ניצב מבנה קטן המכונה "האדיקולה". זהו המקום המקודש ביותר בכנסייה וסביבו מתרכזים רוב הצליינים. המבנה חודש בשנת 2017 בפרויקט שימור מקיף, והוא מורכב משני חדרים: החדר הראשון הוא "חדר המלאך", הנקרא כך על שם המסורת לפיה כאן ישב המלאך שבישר לנשים על תחייתו של ישו. מכאן נכנסים לחדר הקבר עצמו, שבו, לפי האמונה, הונח גופו של ישו לאחר הצליבה.
אבן המשיחה
מיד בכניסה לכנסייה, נמצאת אבן שיש אדומה גדולה המכונה "אבן המשיחה". לפי המסורת, על אבן זו הונחה גופתו של ישו לאחר הורדתו מהצלב, וכאן נמשחה בשמנים ותבלינים כהכנה לקבורה. רבים מהמבקרים נוהגים לגעת באבן, להניח עליה חפצים אישיים או להשתחוות ולנשק אותה כמחווה של כבוד והערצה.
גולגולתא (הר הגולגולת)
במפלס העליון של הכנסייה נמצאת גולגולתא, המקום המזוהה עם "הר הגולגולת" – אתר הצליבה עצמו. המקום מחולק לשתי קפלות: קפלת הצליבה היוונית בצד המזרחי, וקפלת ההצמדה לצלב (קפלת הסטבאט מאטר, שבה לפי המסורת הועמד הצלב) בצד המערבי. דרך זכוכית ניתן לראות פיסת סלע שנחשבת לחלק מהצוק המקורי שעליו הועמד הצלב. המדרגות העולות לגולגולתא שוקקות חיים, עם תורים ארוכים של צליינים הממתינים לרגע הקדוש של ביקור במקום הצליבה.
קפלות נוספות
הכנסייה מכילה עשרות קפלות וחללים קטנים, כל אחד עם סיפור וקדושה משלו. בין המעניינות שבהן:
קפלת אדם – נמצאת מתחת לגולגולתא. לפי מסורת עתיקה, כאן נקבר אדם הראשון, ודמו של ישו חלחל מהצלב וטיהר את עצמותיו.
קפלת הלנה – קפלה תת-קרקעית מרשימה המנציחה את הלנה, אמו של קונסטנטינוס, שמצאה לפי המסורת את הצלב האמיתי.
כנסיית המסע – מנציחה את המקום שבו, לפי המסורת, פגשה מרים את ישו לאחר תחייתו, כשחשבה תחילה שהוא הגנן.
מעבר לקפלות, שווה לשים לב לאדריכלות המרשימה, לקישוטים, לפסיפסים ולציורי הקיר העתיקים שמעטרים את המקום. מבנה הכנסייה הוא שכבות על גבי שכבות של היסטוריה, כשכל תקופה הותירה את חותמה בסגנון שלה.
שעות פתיחה ומחירי כניסה
אחד הדברים הנפלאים בכנסיית הקבר הוא שהכניסה אליה חופשית – אין צורך לשלם דמי כניסה. זו גישה המשקפת את האמונה שהמקום הקדוש צריך להיות נגיש לכל אדם, ללא קשר ליכולתו הכלכלית.
שעות הפתיחה של הכנסייה משתנות מעט לפי עונות השנה:
אפריל-ספטמבר: 5:00-21:00
אוקטובר-מרץ: 4:00-19:00
חשוב לדעת שבחגים מיוחדים, במיוחד בתקופת החג הנוצרי של הפסחא, ייתכנו שינויים בשעות הפתיחה ובאפשרות הכניסה עקב טקסים דתיים. בשבת האור, היום שלפני פסחא אורתודוקסי, מתקיים טקס מרשים של הדלקת האש הקדושה, וההמונים ממלאים את הכנסייה עד אפס מקום.
דלתות הכנסייה נפתחות ונסגרות מדי יום בטקס מסורתי שמשתתפות בו משפחות מוסלמיות שמחזיקות במפתחות הכנסייה כבר מאות שנים – מסורת עתיקה המשקפת את מארג היחסים המורכב והמעניין בירושלים.
איך להגיע?
מיקום בעיר העתיקה
כנסיית הקבר ממוקמת בלב הרובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים. אם אתם מטיילים ברובע זה, כמעט בוודאות תגיעו אליה גם ללא מפה, פשוט בעקבות הצליינים הרבים הנוהרים לשם. היא שוכנת בקצה "הויה דולורוזה" (דרך הייסורים), המסלול המסורתי המתאר את דרכו האחרונה של ישו מהמקום שבו נשפט ועד למקום צליבתו.
דרכי הגעה
ישנן מספר דרכים להגיע לכנסיית הקבר:
משער יפו – היכנסו לעיר העתיקה דרך שער יפו, פנו שמאלה לרחוב דוד והמשיכו ישר עד שתגיעו לרחוב הפטריארכיה היוונית. פנו ימינה ולאחר כ-100 מטרים תראו מדרגות יורדות משמאל – אלו יובילו אתכם לרחבה שלפני הכנסייה. זו דרך נוחה יחסית, עם מעט מדרגות.
משער שכם – היכנסו לעיר העתיקה דרך שער שכם והמשיכו ברחוב הגיא דרומה עד שתגיעו לרחוב הויה דולורוזה. פנו ימינה ועקבו אחר תחנות דרך הייסורים עד שתגיעו לכנסייה. זהו מסלול עם אווירה ייחודית, אך עמוס יותר בתיירים ורוכלים.
מהעיר החדשה – אם אתם מגיעים ברכב ציבורי, קווי אוטובוס רבים מגיעים לשער יפו או לאזור ממילא הסמוך. משם תוכלו להמשיך ברגל כפי שתואר לעיל.
חניה קרובה
אם אתם מגיעים ברכב פרטי, אין אפשרות לחנות בתוך העיר העתיקה עצמה. החניונים הקרובים ביותר הם:
חניון ממילא – חניון מרווח וקרוב יחסית, במרחק של כ-10 דקות הליכה משער יפו.
חניון קרדו – חניון תת-קרקעי הממוקם בקרבת הרובע היהודי, ממנו תצטרכו ללכת כ-15 דקות לכנסייה.
חניון העופל – ליד שער האשפות, מתאים אם אתם רוצים לשלב ביקור בכותל המערבי.
אני ממליץ בחום להגיע בתחבורה ציבורית או ברכבת הקלה עד העיר העתיקה, ומשם להמשיך ברגל. ההליכה ברחובות העיר העתיקה היא חלק בלתי נפרד מהחוויה!
טיפים למבקרים
שעות מומלצות לביקור
כנסיית הקבר היא אתר עמוס מאוד, במיוחד בשעות השיא. אם אתם רוצים לחוות את המקום באופן רגוע יותר, כדאי לתכנן את הביקור בהתאם:
השעות המוקדמות של הבוקר (5:30-8:00) הן הטובות ביותר לביקור שקט יחסית. אמנם תצטרכו להשכים קום, אבל תזכו לראות את הכנסייה מוארת בתאורה הקסומה של הבוקר, עם הרבה פחות אנשים.
לחלופין, שעות אחר הצהריים המאוחרות (18:00-20:00, בעונת הקיץ) גם הן טובות, כשמרבית הקבוצות המאורגנות כבר עזבו את המקום.
הימנעו ככל האפשר מביקור בימי שישי ושבת, שהם העמוסים ביותר, ובמיוחד בתקופות של חגים נוצריים כמו חג המולד, ראש השנה הנוצרי והפסחא.
כללי התנהגות
הכנסייה היא מקום קדוש לנוצרים מכל העולם, ולכן חשוב לנהוג בהתאם:
שמרו על שקט ודיבור בקול נמוך. זכרו שרבים מהמבקרים מגיעים למקום לתפילה ולהתייחדות רוחנית.
צילום מותר ברוב חלקי הכנסייה, אך יש להימנע מצילום במקומות שבהם ישנו שילוט האוסר זאת, ובמיוחד בזמן תפילות וטקסים. הימנעו משימוש בפלאש, שעלול להפריע למתפללים ולפגוע ביצירות האמנות העתיקות.
אכילה ושתייה אינן מותרות בתוך הכנסייה (למעט מים).
התחשבו באחרים. בפרט ליד האדיקולה ובקפלת הגולגולתא ייתכנו תורים ארוכים – שמרו על סבלנות ואל תנסו "לעקוף" בתור.
לבוש מתאים
בכנסיית הקבר ישנם כללי לבוש המבטאים כבוד למקום הקדוש:
יש לכסות כתפיים וברכיים. לנשים מומלץ להביא צעיף גדול שאפשר לעטוף בו את הכתפיים במידת הצורך.
גברים צריכים להסיר כובעים וכיפות בכניסה לכנסייה.
מומלץ להגיע בנעליים נוחות, שכן הביקור כולל עמידה ממושכת והליכה על רצפות לא אחידות, לעיתים חלקלקות.
בניגוד למקומות קדושים אחרים בירושלים, אין כאן בדיקות קפדניות של הלבוש, אך נהוג לכבד את הכללים הבסיסיים.
לסיכום, ביקור בכנסיית הקבר הוא חוויה מרתקת ועוצמתית, גם למי שאינו נוצרי. האווירה המיוחדת, האדריכלות המרשימה, רבדי ההיסטוריה והסיפורים האנושיים הנרקמים במקום, הופכים את הביקור לזיכרון שיישאר אתכם זמן רב. הקדישו זמן לספוג את האווירה המיוחדת, ואפשרו לעצמכם להתרשם מהמקום שהוא לב ליבה של האמונה הנוצרית ואחד האתרים המרגשים ביותר בירושלים.
